תנ"ך על הפרק - תהילים פ - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים פ

647 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

למנצח אל שושנים עדות לאסף מזמור. פירש בספר ארץ החיים על דרך דודי ירד לגנו ללקוט שושנים בעון בטול תורה בנים מתים וז"ש רועה ישראל כמו גדיים וטלאים קטנים שאינם יכולים לסבול הקור והחום כך קטנים הם ערבים מפי עוללים ויונקים וכו' נוהג כצאן יוסף שהיה מכלכל את אחיו בימי הרעב אעפ"י שגמלוהו רעה וכו' ע"ש ואם נאמר דרך דרש ורמז שתיבת לאסף עולה ג"כ לבאר הענין כמו שמצינו למפרשים לפי דרשתם לפעמים דורשים השם לפי הענין. אפשר להסמיך כאן מה שכתבנו בעניותנו דיש לחקור בזה שהקב"ה שאל ערבון מישראל על התורה ואמרו ישראל בנינו הם ערבים עלינו וכתיב ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני והוינן בה דהערב הוא אם אינו יכול ליפרע מן הלוה והכא יכול ליפרע מן הלוה דבמקום להמית את בניו הערבים ימית הלוה. ותירצנו בעניותנו דהלוה בביטול תורה ומצוה ניצוצי תורתו ומצותיו שלט בהן הסט"א ואם ימית הלוה אינו עושה כלום כי ילך לגהנם או לעונשים מרים אחרים ועדיין ניצוצי הקדושה בסט"א ונמצא שאינו יכול ליפרע מהלוה אך כשימותו בניו קטנים נפשם נקיה וטהורה ואז במיתתם מעלין ניצוצי הקדושה לרוב והוא פרעון גמור וז"ש למנצח לנצח לסט"א אל שושנים בנים קטנים הערבים. וכי תימא מה ערבות הוא זה והלא יכול ליפרע מהלוה. לז"א דע עדות לאסף פירוש אהני מיתת הערבים לקבץ ניצוצי התורה וז"ש עדות לאסף יאספו ניצוצי התורה במיתת בנים קטנים ולכן מזמור לברר ניצוצי התורה ע"י פטירת הבנים קטנים א"נ אפשר במ"ש פרק כל כתבי אין העולם מתקיים אלא בהבל תנוקות של בית רבן וז"ש אל שושנים שהם תנוקות של בית רבן וזהו עדות שלומדים תורה ובזה מתקיים העולם רועה ישראל האזינה לקולם ובזה יתקיים העולם נוהג כצאן יוסף והזכיר זכות יוסף לעורר הרחמים יושב הכרובים צמצם שכינתו כביכול להודיע חיבתן של ישראל הופיעה לרחם על ישראל:לפני אפרים ובנימין ומנשה וכו'. אפשר במ"ש אין זרעו של עשו נופל אלא ביד בניה של רחל ובעניותי כתבתי בדרושים דמוכח מרז"ל דסגי שיהיה במלחמה ההיא מבניה של רחל בהא סגי ומהני שיפול זרעו של עשו וז"ש לפני אפרים וכו' עוררה את גבורתך דסגי כשיהיו שם לפני דייקא הגם שמשאר שבטים רבים לוחמים והם נכנסים בעובי הקורה:למה פרצת גדריה וארוה כל עוברי דרך. ראיתי בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי ז"ל שכתב משם הרב החסיד מוהר"ר יהודה חאבילייו ז"ל שדקדק מאי יכרסמנה חזיר מיער לשון עתיד הול"ל וכרסמה ופירש הרב ז"ל במאי דתנן פ"ג דמעשרות משנה ד' מצא קציצות בדרך אפילו בצד שדה קציצות וכו' מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות ובמשנה ג' על מקרסם עלה עלה פירש רבינו עובדיה ז"ל מכרסם כמו יכרסמנה חזיר מיער ע"ש וז"ש למה פרצת גדריה וארוה כל עוברי דרך בטענה שאין בה משום גזל ואין אנו לוקטים אותה ויכרסמנה חזיר מיער באופן דארוה כל עוברי דרך בטענת יכרסמנה חזיר מיער:וראה ופקוד גפן זאת. אפשר דהכונה דיעשה לכבוד השכינה דנקראת גפן ונקראת זאת. וכנה אשר נטעה ימינך במקום אף יהיה וכנה שהוא כמספרו אשר נטעה ימינך יש מי שפירש ופקוד גפן אלו ישראל בעבור התורה הנקראת זאת. ואני בעניי אוסיף דבעבור קבלת ישראל התורה נתקיים העולם על הקבלה לבד כמ"ש התוספות פ"ק דע"ז:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך